אוגדן טיפים לסגר

תוך כדי שיחה עם חברה טובה הבנתי לפתע שבתוך שגרת החיים העמוסה של עבודה וילדים כלל לא התחלתי לחשוב על היערכות לסגר. היא סיפרה לי על התפריטים שהיא מתכוונת לבשל מראש, ועל השיחות עם המרפאה בעיסוק של בתה כדי לקבל תרגילים לבית - וזה הציף אותי במחשבות. סגר שני, אנחנו כבר מכירים את הנושא. איך אפשר להיערך אליו טוב יותר כהורים? הכנתי עבורכם רשימת טיפים.

ראשית, לנשום עמוק ולחשוב על הדבר החשוב ביותר שכדאי שישתמר ויתפתח גם בסגר: מערכת היחסים עם הילדים. חלקנו צריכים להפסיק ללכת לעבודה ומתמלאים דאגה כלכלית, חלקנו ממשיכים לעבוד מהבית ותוהים איך נג'נגל את הכול, וחלקנו אינם עובדים ולא יודעים איך נתמודד עם נוכחות מלאה. בכל מקרה, כולנו נתמודד שוב עם הילדים מסביב לשעון.

חשוב לומר את זה בפירוש: זה קשה. גם לחיות עם שותף נחמד נהיה לפעמים בלתי נסבל ברגעי תשישות, על אחת כמה וכמה עם ילדים, שדורשים מאיתנו טיפול, הכלה, הזנה, חינוך והצבת גבולות. מעל לכל סדר יום עמוס, תעדפו בעדיפות הגבוהה ביותר את הקשר עם הילדים. שיהיה נעים. נסו לזהות מוקדי מתח, ולברור את המלחמות (וכמה שאפשר לצמצם אותן).

מסר לילדים

טיפ שמתייחס בעיקר לילדים עד גיל 12. גם הם כבר מכירים מהו סגר, אבל השיבוש והחזרה לבית מעבירים מסר שמשהו חמור קורה, ועלולים לעורר לחץ וחרדה. כדאי לכנס אותם בהזדמנות מתאימה, למשל סביב ארוחת ערב משפחתית, ולספר שאנחנו נכנסים שוב לסגר כדי להילחם בנגיף הקורונה. הנגיף אינו פוגע בילדים, אבל אנחנו רוצים למנוע ממנו להמשיך ולהדביק אנשים, ולכן נשארים בבית.

אפשר גם לדבר על סבא וסבתא, שגם הם בסגר וכך שומרים על בריאותם. אין צורך לספק יותר מדי מידע ולדבר על מתים ונפגעים. כדאי מאוד להקשיב לשאלות ולענות רק על מה שנשאל, ולהתאים את ההסבר לגיל.

אוכל

הכנה ובישול של שלוש ארוחות ביום הם דבר מתיש. כדאי לעשות קנייה והכנה מרוכזת פעם בשבוע או כל שלושה עד ארבעה ימים, כדי להתפנות במהלך היום ממטלת הכנת האוכל. זו גם הזדמנות להשקיע מחשבה בתפריט ולפעול לפי הערכים התזונתיים החשובים לכם בבית.

מסכים וטכנולוגיה

אם אתם מההורים שחוששים משימוש מרובה מדי במסך - דעו שגם אני שייכת אליהם. אבל תקופת הסגר אינה תקופה רגילה. להיות סגורים יחד, או הורה אחד עם הילדים, יכול לשגע את שני הצדדים. שחררו את נושא הטכנולוגיה והמסכים. אם זה מרגיע אתכם, אותם, או את שניכם - אפשרו, קצת יותר מתקופה רגילה. נצלו את ההזדמנות לגלות טכנולוגיות שתומכות בלמידה ובהעמקה: פודקאסטים לילדים, ספרים קוליים, משחקים ואפליקציות מעוררי מחשבה, וגם כאלה שמאפשרים משחק חברתי מרחוק.

למידה מרחוק

בעיקר לילדים הצעירים, אבל לא רק: אנחנו הורים שצריכים להיות מעורבים בלמידה, אך איננו המורים של ילדינו. מערכת היחסים בינינו לא צריכה להתמלא במתחים על רקע עמידה במטלות. נסו להצטרף אליהם לשיעורים אם הם מאפשרים, או פשוט לשבת לידם בזמן שהם פותרים תרגילים. הנוכחות הזאת היא תמיכה רגשית, ולפעמים קל יותר לעשות שיעורי בית כשאמא או אבא יושבים לידי מאשר לבד בחדר.

אבחונים וטיפולים

היו בקשר עם המטפלים של ילדיכם - קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק, מטפלים רגשיים - ובררו אם יש דברים שהם ממליצים לעבוד עליהם בסגר. גם כאן חשוב לזכור שסגר אינו תקופה רגילה, ואלא אם מדובר במקרה חריג, ההמלצה לעבודה בתקופה זו היא המלצה בלבד. אל תלחצו על הילדים אם הם מסרבים - אתם ההורים שלהם ולא המטפלים שלהם, ואין צורך להוסיף למערכת היחסים תפקידים של מטפל ומטופל.

שגרה

בניגוד לכל מה שנאמר על לשחרר ולזרום, שמירה על שגרה גם היא חשובה. לא צריך לקום בדיוק באותה שעה, אבל אפשר לגבש סדר יום נינוח עם נקודות מפגש: קימה, התארגנות, ארוחת בוקר משותפת, פנייה של כל אחד לעיסוקיו, ארוחת צהריים, וחזרה לעיסוקים. אצלנו, למשל, יש מפגש אחר צהריים סביב משהו מתוק ומשחק משותף, ואז ארוחת ערב ושגרת שינה. גם אם השעות אינן מדויקות, הקצב הפנימי מסתדר סביב הציפייה לאותו מקצב חיצוני שחוזר על עצמו.

ארוחות משותפות

לדעתי זהו אחד מיתרונותיו המזהירים של הסגר: האפשרות לאכול לפחות ארוחה משותפת אחת ביום כמשפחה. זה לא חייב להיות חגיגי. קבעו להיפגש לפחות לארוחה אחת ביום, ופנו לה לפחות 45 דקות לשיחה עם בני המשפחה.

לבוש

צאו מהטרנינג, גם אתם וגם הילדים. אפילו החלפה מפיג'מת השינה לבגדי בית אחרים עוזרת: ההתלבשות בבוקר משמשת מעבר פסיכולוגי ורגשי משינה לתחילת היום. כשאנחנו לובשים בגדים אחרים אנחנו מצהירים לעצמנו ולסביבה שהחלפנו פאזה. מכיוון שהמציאות בסגר חוזרת על עצמה, חשוב לתת למוח חוויות של רענון ושל התחדשות - והחלפת בגדים בבוקר משדרת בדיוק את זה.

בריאות הנפש שלכם

בכל סרטוני ההדרכה במטוס מראים שכאשר עולה הצורך לחבוש מסכת חמצן, ההורה חובש אותה ראשון, ורק אז מרכיב אותה לילד. זו המחשה קלאסית לחיים שלנו כהורים: גם אנחנו זקוקים לחמצן כדי שנוכל לתת אותו לילדינו. אחרי יום עמוס ומתיש, אחרי שכולם נרדמו ודאגתם גם לבית וגם לאוכל, נסו לא לוותר על 45 דקות בשביל עצמכם. במיוחד בסגר חשוב להחזיר לעצמנו את הנשימה ואת התחושה שיש לנו אני פנימי - זה שהוזנח במהלך היום לטובת אינסוף המשימות. תנו לו מקום, כדי שמחר הוא יוכל לתת מקום לילדים.